בגיל מבוגר, במיוחד מעל גיל 60, מחלות רשתית הופכות לגורם מרכזי לירידה בראייה ואף לעיוורון. רבות מהמחלות מתפתחות בהדרגה, ועלולות לגרום לנזק בלתי הפיך, ולכן גילוי מוקדם הוא קריטי לשמירה על איכות החיים והעצמאות.
לצד ההיבט הרפואי, חשוב להכיר את ההטבות והזכויות המגיעות על פי חוק - שיכולות להקל על ההתמודדות ולשמר את איכות הראייה ואיכות החיים.
אז מה כדאי שתדעו?
שלוש מחלות הרשתית הנפוצות ביותר הן: ניוון מקולרי גילי (נמ"ג, ובאנגלית Age-Related macular Degeneration, AMD), רטינופתיה סכרתית (Diabetic Retinopathy) וחסימות של ורידי הרשתית (Retinal Vein Occlusions).
ניוון מקולרי גילי היא הסיבה העיקרית לאובדן ראייה באוכלוסייה שמעל גיל 50, רטינופתיה סכרתית היא למעשה פגיעה ברשתית משנית למחלת הסכרת, שיכולה לקרות בכל גיל אבל שכיחותה עולה עם הגיל, חסימות של ורידי הרשתית קשורות בעיקר ליתר לחץ דם וגם שכיחותן עולה עם הגיל.
כמובן שיש מחלות רשתית נוספות, אך אלה הנפוצות ביותר. המשותף לשלושתן שניתן לטפל בהן בהזרקות תוך עיניות.
הגורמים העיקריים להתפתחות מחלות רשתית, והאם ניתן למנוע אותן?
הגורמים העיקריים הם גיל וגנטיקה (סיפור משפחתי) במקרה של ניוון מקולרי גילי, קיום סכרת ובפרט אם אינה מאוזנת וקיימת זמן ממושך במקרה של רטינופתיה סכרתית, ויתר לחץ דם במקרה של חסימות בורידי הרשתית.
באופן כללי, גם סיפור משפחתי של מחלות רשתית וגם קוצר ראייה גבוה הם גורמי סיכון למחלות רשתית.
באיזה גיל מומלץ להתחיל בבדיקות סקר לרשתית, ובאיזו תדירות?
על פי הנחיות האיגוד הישראלי לרפואת עיניים במבוגרים ללא רקע של מחלות עיניים, רצוי לבצע בדיקה שנתית מגיל 50 ואילך כולל לחץ תוך עיני ובדיקת קרקעית העין עם הרחבת אישונים. כאשר קיים סיפור משפחתי של גלאוקומה רצוי לבצע בדיקה שנתית מגיל 40 ואילך.
למבוגרים עם רקע של מחלות עיניים ממליצים באיגוד לערוך בדיקה שנתית ללא קשר לגיל או באופן תכוף יותר בהתאם לממצאים ולהמלצות שינתנו ע"י רופא העיניים המטפל.
חולי סכרת תלוית אינסולין, עבורכם המלצות האיגוד מפרטות: בדיקה תוך 5 שנים מרגע גילוי המחלה ואף קודם אם ישנה הפרעה בראייה. חולים שאינם משתמשים באינסולין צריכים להיבדק כבר עם גילוי המחלה.
בנוסף, מומלץ לבצע בדיקה שנתית כולל בדיקת קרקעית העין עם הרחבת אישונים. אך בכל מקרה של הפרעה לראייה, אין לחכות לזמן של בדיקת הסקר אלא מומלץ לפנות לרופא עיניים.
האם יש סימנים מקדימים שחולים יכולים לזהות בעצמם?
הדבר הכי חשוב הוא לשים לב לשינויים בראייה, ואם יש ספק - לפנות לבדיקה. הסימנים יכולים להיות מגוונים - ירידה בראייה, עיוות (מצב שבו קווים ישרים נראים עקומים), אובדן של חלק משדה הראייה, הופעת נקודות שחורות או הבזקי אור, ועוד.
אז איך אבחון מוקדם משפיע על הצלחת הטיפול ושימור הראייה?
אבחון מוקדם יכול להוביל לתחילת טיפול בשלב מוקדם, לפני שנגרם נזק משמעותי ובלתי הפיך. באופן כללי, ככל שהטיפול מתחיל בשלב מוקדם יותר, כך יותר סביר שיהיה מוצלח ויביא לשיפור ושימור של הראייה. כשמתחילים במצב מתקדם גם ההצלחות הטיפוליות הן צנועות יותר.
מהם הטיפולים המובילים כיום, ומה החשיבות של מעקב שוטף לאחר טיפול?
למחלות רשתית יש מגוון של טיפולים . הטיפול הנפוץ ביותר כיום למגוון של מחלות רשתית הוא הזרקות תוך עיניות. הסוג העיקרי של תרופות שניתנות בדרך זו נקראות נוגדי-VEGF, שיעילות בטיפול במגוון של מחלות רשתית כולל ה-3 שצוינו קודם.
ישנם כמה סוגי תכשירים המבוססים על מנגנון פעילות זה של עיכוב המולקולה VEGF שהיא מרכיב מפתח בתהליכי הפתופיזיולוגיה של מחלות רשתית רבות.
ניתן גם להזריק תרופות מסוגים שונים כגון סטרואידים, לחלק מהמחלות. בשנים האחרונות נכנסו לשוק כמה תרופות שהראו יעילות טובה עם מרווחים גדולים יותר בין ההזרקות (כלומר, פחות הזרקות), דבר שמקל על העומס הטיפולי הגבוה הכרוך בטיפול במחלות רשתית.
אחת מתרופות אלה משלבת עיכוב כפול של VEGF ושל ANG-2, שהינו מרכיב נוסף המעורב בהתפתחות של מחלות רשתית. מעבר לכך, קיימים טיפולי לייזר, וגם ניתוחי רשתית - שכן יש מחלות שמחייבות טיפול ניתוחי.
קיימת חשיבות רבה למעקב שוטף תוך כדי ולאחר הטיפול - לאחר ניתוח חשוב לוודא שהמהלך תקין ואין סיבוכים או שינויים שמחייבים טיפול נוסף, כאשר מתבצע טיפול בהזרקות יש חשיבות רבה למעקב מסודר והמשך הזרקות לפי הצורך, ברוב המקרים מדובר במעקב וטיפול ממושכים לאורך שנים.
מה המסר המרכזי לשמירה על בריאות הרשתית?
לא להזניח או להתעלם מהפרעות בראייה, במיוחד אם קיים סיפור משפחתי או גורם סיכון אחר. כמו כן חשוב להדגיש שרק רופא עיניים מסוגל ורשאי לבצע בדיקת עיניים מקיפה.
בדיקת עיניים מלאה צריכה לכלול גם בדיקה בהרחבת אישונים ואת זה רק רופאי עיניים מוסמכים לבצע. אם יש חשד למחלת רשתית, מומלץ לפנות למומחה רשתית.
אובחנת במחלת רשתית? אלו הזכויות הרפואיות שמגיעות לך - וכאן מתחילים
מסע המטופל במחלות רשתית אינו מתחיל ברגע קבלת האבחנה - הוא מתחיל הרבה קודם. כבר עם הופעת הסימפטומים הראשונים - ירידה בראייה, עיוותים בשדה הראייה או קושי בקריאה אליהם מתלוות תחושות של חוסר ודאות, בלבול ולעיתים חרדה.
במצבים הללו נדרש המטופל להתמודד לא רק עם המחלה עצמה, אלא גם עם מערכת מורכבת של מידע רפואי, בירוקרטיה וזכויות. בתוך כך חשוב ללמוד את "השפה הרפואית", להבין את האפשרויות הקיימות, ויותר מכל - לדעת שלמטופל יש זכות לשאול, להשפיע ולהיות שותף פעיל בהחלטות לגבי בריאותו.
אז מאיפה מתחילים?
בישראל קיים סל בריאות רחב הכולל מגוון טיפולים ותרופות למחלות רשתית - זריקות תוך עיניות, לייזר, ניתוחים ותרופות מתקדמות. עם זאת, ללא היכרות עם סל הזכויות, תהליכי המימוש והגורמים שיכולים לסייע, מטופלים רבים עלולים לפספס טיפולים חיוניים המשפרים את סיכויי השימור והשיקום של הראייה.
מקורות מידע על זכויות רפואיות - כך תדעו מה מגיע לכם
לאחר ביקור אצל רופא עיניים או רופא מומחה לרשתית, רוב המטופלים מתמקדים בקביעת תורים ובהבנת ההיבט הרפואי בלבד.
אך לצד ההבנה הרפואית חשוב להכיר את הזכויות החוקיות:
כל תושבי ישראל זכאים לשירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מרבית הטיפולים ניתנים דרך קופות החולים, וחלקם באחריות משרד הבריאות.
בנוסף, ניתן להיעזר בביטוחים משלימים (שב"ן) ובביטוחים פרטיים, המאפשרים לעיתים גישה מהירה יותר לטיפולים או תרופות שאינן נכללות בסל הבסיסי כקו ראשון לטיפול.
היכרות עם המידע הזה היא שלב קריטי במסע המטופל עם מחלות רשתית - והיא זו שיכולה לעשות את ההבדל בין אובדן ראייה לבין שמירה על איכות חיים ועצמאות.
מידע מהימן על הזכויות הרפואיות למטופלים במחלות רשתית ניתן למצוא במספר מקורות רשמיים:
באתר משרד הבריאות - "כל הבריאות": האתר הרשמי המרכז מידע על זכאות לטיפולים, תרופות ופרוצדורות רפואיות הכלולים בסל הבריאות ובביטוחים המשלימים (שב"ן). באתר ניתן למצוא פירוט על תרופות וזריקות תוך עיניות למחלות רשתית, טיפולי לייזר וניתוחים.
באתרי קופות החולים: כל קופה מפרסמת מידע מעודכן על השירותים הרפואיים שהיא מספקת למבוטחיה, לרבות טיפולים במחלות עיניים ורשתית, זמינות רופאים מומחים והחזרי תשלום.
באתר "כל זכות": מרכז מידע שימושי ומקיף על זכויות בריאות, ובתוך כך גם זכויות הקשורות לטיפולים במחלות רשתית. האתר מציע מידע על התנהלות מול קופות החולים, משרד הבריאות וגורמי סיוע נוספים.
עבור מטופלים שמתקשים בהתנהלות דיגיטלית, מפעיל משרד הבריאות את מוקד "קול הבריאות", המעניק מענה אנושי בשפות שונות ומסייע בקבלת מידע וזכויות באופן נגיש וישיר.
גורמי סיוע - אתם לא לבד
קבלת אבחנה של מחלת רשתית וההתמודדות עם אובדן או ירידה בראייה עלולות להביא לטלטלה רגשית, בלבול ולעיתים גם תחושת בדידות.
לצד ההתמודדות עם התסמינים נדרשים המטופלים ובני משפחותיהם ללמוד במהירות על המחלה, לקבל החלטות לגבי טיפולים, לבחור רופאים ומרכזי טיפול, ולהתמודד עם בירוקרטיה לא פשוטה: טפסי התחייבות, זכאות לתרופות ולציוד עזר לראייה ירודה.
בישראל פועלות עמותות וארגוני מטופלים בתחום העיניים והרשתית, המציעות: ליווי אישי והדרכה בהתמודדות עם המחלה, תמיכה רגשית וקבוצות תמיכה למטופלים ובני משפחה, מידע רפואי אמין על טיפולים קיימים בסל הבריאות ובביטוחים משלימים, סיוע במימוש זכויות מול קופות החולים, ביטוחים וגופים ממשלתיים. ובעיקר - קהילה תומכת שמבינה היטב את הקשיים.
בין העמותות שניתן להסתייע בהן: "לראות - העמותה לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל", עמותה המציעה מגוון שירותים של הכוונה, ייעוץ ותמיכה.
"חברים לרפואה"- המסייעת בהנגשת תרופות למעוטי יכולת. בנוסף ניתן לפנות ישירות לאגודה לזכויות החולה, המעניקה ללא תשלום ייעוץ, הכוונה וסיוע בהגשת תלונות ובבירורן מול גורמי הבריאות.
וכן למרכזי מיצוי זכויות בשיתוף האגודה לזכויות החולה, בבתי החולים שיבא ובית החולים האנגלי בנצרת (המרכז בצפון פעיל גם בשפה הערבית).
שירות זה ניתן אף הוא ללא עלות, ומקל על מטופלים במחלות רשתית ובני משפחותיהם להבין ולקבל את כל הזכויות המגיעות להם.
נתקלתם בבעיה? יש לכם שאלה? מוזמנים לפנות אלינו לאגודה לזכויות החולה
גילוי נאות: פרופ' אלעד מויסייב, מנהל מחלקת עיניים, המרכז הרפואי מאיר ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואת עיניים בשיתוף האגודה לזכויות החולה.